<h1>ספר המצות לרמב"ם — עשין קי"ז</h1>
<h2>דף יג:</h2>
והמצוה הקי"ז היא מה שצותנו התורה בערכי שדות והוא אמרו (בחקתי כ"ז) ואם משדה אחוזתו יקדיש וכו' ואם את שדה מקנתו אשר לא משדה אחוזתו וכו' וכן בשדה אחוזה (שם) והיה ערכך לפי זרעו וכו' ובשדה מקנה וחשב לו הכהן את מכסת הערכך. וכבר התבארו משפטי מצוה זו על השלמות במסכת ערכין (י"ג:, י"ד.:, כ"א—ל':, ל"ג.:). ואל יחשוב חושב שאלו הארבעה מינים מן הערכים יהיה ביניהם שתוף יחייב שיימנו מצוה אחת, אבל הן ארבע מצות יש לכל אחת מהן דין זולת דין האחרת. ואמנם יכללם שם ערך על צד שתוף השם. ואין ראוי שיימנו מיני הערכים כלם מצוה אחת כמו שלא יימנו מיני הקרבנות כלם מצוה אחת. וזה מבואר עם ההשתכלות.
